פני ורועי התקשרו אליי כמה שבועות אחרי הלידה של בתי השניה. הייתי קצת אאוט ועניתי בערפול מסוים שיחכו לי איזה חודש ונקיים את כל השיחה הזו מחדש. אחרי חודש, כמו שעון, התקשרו אליי ושמו אותי על רם-קול ואני מוכרחה להודות שהערפול עדיין היה אבל משהו שם הדליק אותי. היה ניגוד מטורף בין כמה שהם נשמעים […]

"את לא מתבאסת להשקיע כל כך הרבה בנכס שהוא לא שלך?", "מה, אתם שוב עוברים? איזה דכאון, אחרי כל ההשקעה שלכם!"- בכל מעבר אני שומעת את אותן השתתפויות בצער. על פניו, נשמע הגיוני. אני אכן מתאבדת על כל דירה אליה אני נכנסת, משננת את כל מידותיה בעל פה, חורשת את יד 2 וגם את תעירו […]

וידוי: אני אוהבת יופי. כנראה שעם הזמן המשיכה השפויה הזו לכל מה שיפה הפכה לאובססיה של ממש. בתיק אותו אני נושאת ביומיום אני לוקחת עמי שלושה פריטים, שבלעדיהם ארגיש כאילו החלום שבו אני מגלה לפתע שאני עירומה בשיעור התעמלות מכל כל כיתה ו' מתגשם לו. הפריטים הם: מטר – כי אין לדעת מה אמצא ברחוב […]