מדירה לאחת לבית לשניים

הנכס: דירת שלושה בשדרות יהודית, תל אביב

שכירות/ בעלות: בעלות

הלקוחות: זוג

מסלול: ליווי מלא

צילום: יונתן טמיר

היה זה יום עמוס פגישות יעוץ שבמהלכו נהגתי מנקודה לנקודה וענת ישבה לצידי והקריאה לי הודעות ומיילים חשובים שהגיעו תוך כדי תנועה, ואז היא פתחה את המייל ממי שלא ידענו אבל כבר הרגשנו – שזו תהיה לקוחה שתישאר בלב שלנו לנצח. מייל מרגש מבחורה עם הנפש הכי יפה, שבו מגוללת את סיפורה, סיפור דירתה, סיפור זוגיותה, וחלקה שעוקבת אחרינו המון זמן ושעכשיו הגיעה העת לחבור יחדיו כדי להשיג את השינוי המיוחל בדירתה.

סיון ויובל הגיעו אלינו לאחר שסיון עברה לדירה החדשה בגפה ורכשה ריהוט אלמנטרי, מזנון צהוב, שולחנות סלון (צהוב) ושידה בחדר שינה – במראה די בנאלי, ועדיין לא השיגה את התוצאה העיצובית הרצויה. אמרנו לה לעשות קצת פוס משחק לצהוב, והרבה פוס משחק לבנאלי, וכל מה ששילבנו בביתם היו דברים שאין לאף אחד אחר – נגרות שתכננו היטב לפי ספירה של ארגזי הספרים שהמתינו לנו כמה שנים טובות בסיועה של ענת ועודד האלופים שלנו, מתלה סירים שמצאנו ביד 2 וצבענו, קומבינציה מעניינת של קופסאות על קיר המסדרון הריק, טפט מטריף בחדר שינה עם שידות צד עתיקות מהשוק שנצבעו בצבע חצוף, המוני שטיחים, לוחות OSB שמקיימים רצף עם שולחן העבודה הכפול שהפכו חדר שתפקד על תקן מחסן צדדי לחדר שפינטרסט עוד יחגוג עליו, המוני רעיונות – שסיון בכזו קלות אמרה עליהם 'כן' בחיוך רחב. לפעמים הרגשתי שעליי מוטלת האחריות להגיד לעצמנו "סטופ נסחפנו" אבל איזה מזל שלא עשיתי זאת.

ההתרגשות שלה מהתהליך הייתה מדבקת ולכל אורכו התנהלנו כמו שלוש פקאצות מכיתה י"א 5 ורק הרמנו זו לזו. המצאנו את עצמנו מחדש, אלתרנו פתרונות קסומים, שטנו למחוזות רחוקים ושבנו לקרקע תמיד רק מסיבות טובות.

סיון הייתה עבורנו תופעה אנושית מרתקת – אישה שמצד אחד היא מאוד מדעית ומתמטית ומצד שני הנפש שלה כל כך רכה, סופגת והומניסטית. רגישה לכל רחש, יודעת מתי להתעקש ומתי לתת את המקום. סוג של גיבורת על.

סיון הביאה שילוב של רצינות וחריצות לצד קלילות וראש פתוח, רגישות וזהירות לצד ספונטניות ובטחון בדרך, סגנון עיצובי מובהק ולא מתפשר לצד מקום רב ומכיל לרצונות וחלומות בן זוגה שעבר לדירתה זה לא מכבר שגם הוא, תוך כדי התהליך, ולרוב מאחורי הקלעים, גיבש סגנון עיצובי יחודי ומלא נשמה שניתן לו ביטוי רב בבית (כשאחז בידיו את השטיח הנבחר אחרי שיטוט ארוך בשוק הפשפשים יצא ממנו חיוך קטן, חריץ כזה עם זוית, וסיון אמרה "אתן רואות את זה? ככה הוא נראה כשהוא מאושר").

סיון ריגשה אותנו כל כך. כל יום דיברנו על כמה אנחנו אוהבות אותה, הלוואי ואנשים כאלה היה ניתן לשבט.

הבית שלה ושל יובל מוצג כאן לפניכן והוא בלנד מטמטם ביופיו של כל אלה.